מפגש קומונה

אני לא חושבת שאי פעם השקעתי כל כך הרבה זמן על עבודת יצירה. פרוייקט הסריגה הראשון שלי היה עוד בנעוריי כשסבתא שלי לימדה אותי לסרוג בשתי מסרגות. עם עזרה רבה מסבתא סרגתי לי חולצה מאד פשוטה. מאז לא סרגתי שום דבר (אני כבר בת 35)! החלטתי לאתגר את עצמי ולקחת על עצמי סריגת שאל בצבע אחיד, כהה לענת, פיית המרציפן המקסימה. מצאתי הדרכות באינטרנט- איך יוצרים עיניים, מה זה עין ימין, עין שמאל וכו'. הנה קישור לאתר מדהים שכולל הדרכות וידאו קצרות- knitting help. התאמנתי בהתחלה על 10 עיניים, ניסיתי כל מיני סגנונות והתאמנתי בהחזקת המסרגות. בקיצור- התחלתי מאפס. רק כשהרגשתי בטוחה בסריגה שלי יצרתי 80 עיניים והתחלתי בסריגת השאל וזה היה שבוע לפני מפגש קומונה שבו הגשתי את המתנה. בשבוע הזה ניצלתי כל דקה פנויה לסריגה, כל הדברים עברו למצב של המתנה. יום חמישי הגיע והשאל כמעט גמור. בשעה 19:15 הזעקתי את סבתא שלי שתסרוג את ארבעת השורות האחרונות ותסגור את העיניים (משהו שלא הספקתי ללמוד). בזמן הזה התקלחתי והתארגנתי לתזוזה לאסוף את סמדר ואורית ובטיסה נמוכה לקיבוץ ברקאי למפגש קומונת "צומת צבעים".
עבדתי עד הרגע האחרון ואפילו לא חשבתי על לצלם את השאל המקסים. תודה רבה לדפי שצילמה את ענת עם השאל.

בשבוע כזה לחוץ נרשמתי לערב יצירה אצל דפי והכנתי ליפעת קייטס (המארחת המקסימה של מפגש הקומונה) מתנה קטנה לכבוד יום הולדתה. את התמונה הכנתי ממסגרת עמוקה שצבעתי בצבע אקרילי בגוון vintage white. לקחתי דפים בצבעים עדינים, יצרתי קרעים, יישנתי קצוות, החתמתי והכל מוכן. אני התאהבתי בתוצאה ובשבת האחרונה הכנתי לי תמונה כזו הביתה.

יפעת יקירתי, המון מזל טוב ליום הולדתך ותודה רבהעל אירוח מפגש הקומונה הכי שווה ברשת!!!

היכונו!!!  הבלוג שלי חוגג שנה ובפוסט הבא בלוג קנדי לכבוד המאורע!