יום חמישי, 20 בינואר 2011

יש לנו זוכה!!!

הבלוג קנדי הסתיים!

איזה כיף היה לקרוא את התגובות שלכן ולראות הרבה בנות חדשות אצלי בבלוג.
תודה רבה לכולכן להשתתפתן ומקווה שתמשיכו לבקר אצלי בבלוג.

ועכשיו לחסרות הסבלנות!
המספר שעלה בהגרלה (תודות ל-random.com) הוא 113.

הזוכה המאושרת היא
(איילת יקירתי, צרי איתי קשר שאוכל לשלוח לך את המתנה!)

שתמשיך להיות שנה מקסימה ופוריה ביצירה!
תודה,
רומינה

יום שבת, 15 בינואר 2011

לפנק, לפנק, לפנק... (חלק ב')

ממשיכה את הרשומה הקודמת בנושא המתנות.
מתנה נוספת שהכנתי ליפעת קייטס כתודה על האירוח של מפגש הקומונה וכמתנת יום הולדת צנועה. תמונה בסגנון וינטאג'- קצת קרוע, קצת מיושן, חותמת בסגנון תמונות ישנות. את החותמת ניתן למצוא אצל מיקי מקובר.






התאהבתי בתמונה וכך גם קרין שראתה את אופן הכנתה. בשבת שלאחר מפגש קומונה דיגדג לי באצבעות והכנתי לי ולקרין את אותה התמונה (ללא התגית).

באותם צבעים הכנתי את המעמד המקסים שהכנתי כמתנה לזוכה בבלוג קנדי שאני עורכת לחגיגות שנה לבלוג.
את המעמד ניתן לתלות או להניח על שולחן העבודה. הוא יכול להכיל כלי כתיבה ודפי ממו, כלי עבודה ויצירה או כל דבר העולה על רוחכם.




את המתנה הבאה לא אני נותנת. בבלוג של ילדיסקו מתקיים בלוג קנדי מקסים. שלוש זוכות יוכלו לבחור אחת מערכות העץ של מטבחי פטיט. בהצלחה לי:-)

שנמשיך לפנק ולהתפנק.

המשך שבת מקסימה ושבוע טוב
רומינה

לפנק, לפנק, לפנק.... (חלק א')

 כולם מכירים את הפרסומת של לאומי קארד- "לפנק, לפנק, לפנק". בחרתי בכותרת הזו כי רשומה זו עוסקת במתנות שנועדו לשמח ולפנק את המקבלות. נתחיל במתנה הראשונה שנוצרה במסגרת החלפת בבושקות בקומונה "צומת צבעים". אירגנה אותה יעל האגדתית ואני הוגרלתי להכין את ההחלפה לקשת האחת והיחידה.
אני מאד נהנית מההחלפות, אני מנסה לאתגר את עצמי להשתמש בחומרים שלא עבדתי איתם. מכיוון שהבבושקות מסתובבות כאן כבר דיי הרבה זמן, חיפשתי להכין משהו שעדיין לא הכינו. מהר מאד עלה הרעיון לצייר על כוסות. השלב הראשון היה למצוא כוסות לבנות שיתאימו למאורע. לאחר מכן חיפשתי ברשת איורים של בבושקות שיתאימו לכוסות. רכשתי צבעים מתאימים- צבעי זכוכית וקרמיקה שנקראים ENAMEL. הם נראים כמו צבעי אקריליק. עכשיו כשכל החומרים על השולחן הגיע השלב השני- העבודה! איזה סיפוק זה להתחיל לעבוד ולראות שזה מצליח ויוצא לשביעות רצוני. אחת ושתיים, הכוסות מוכנות, צובעים שכבה שקופה של סילר ומכניסים לתנור הביתי לחצי שעה לקיבוע הצבעים. עכשיו אפשר לשטוף את הכוסות ללא חשש שיירד הצבע (בדקתי את העניין).
הנה מקבץ תמונות רק של הכוסות שעמדו אצלי בבית לראווה עד להשלמת ההחלפה:







עכשיו הייתי בבעיה! זה לא נראה לי מספיק, חסר משהו. מצאתי מגש עץ קטן יחסית למגשי עץ. ראיתי בדמיוני את המסגרת צבועה אדום עם נקודות לבנות. הרגשתי שזה חייב להיות כך. צבעתי באדום ונקודות לבנות ויעל (yaelel) התיזה לכה על בסיס שמן. את מרכז המגש חשבתי לעטר בדפים בגווני אדום, תכלת ולבן כמו שקשת אוהבת. אבל זה נראה עמוס מדיי. צבעתי בלבן וזה התאים בדיוק- החוץ והפנים השלימו אחד את השני ושניהם בלטו באותה המידה. ציירתי בבושקה אחת גדולה והוספתי את המשפט "One in a million" שהתאים לבבושקה ולקשת. את פנים המגש לא יכולתי לצפות בלכה על בסיס שמן. למה? את קווי המתאר ציירתי בטוש פרמננט שחור על בסיס מים ועליו אסור בתכלית האיסור להתיז עם לכה על בסיס שמן!!! יעל הציעה לי לחכות ליום שאגיע אליה ואוכל להשתמש בטוש על בסיס שמן. אבל דחיית הסיפוקים שלי באותו הרגע היתה בלתי ניתנת לדחייה. רציתי לראות את המגש גמור. וכך ציפיתי את פנים המגש בלכה על בסיס מים.




 
 והכל יחד לפני אריזה:

הכל נארז בנייר צלופן ותודות ליעל קיפודים המשלוח הגיע לידיה של קשת שלם!

כתבתי הרבה! המשך בפוסט הבא!



מאוהבת...

לפני כחודש הכרתי והתאהבתי!
הכרתי את יעל (yaelel), את משפחתה וכמובן את עיסת הנייר והתאהבתי!!!
היה זה בוקר יום שישי, השמש חייכה במרום. התעוררתי באושר רב ובידיעה שיהיה יום נהדר. ארגנתי את הילדים ושלחתי אותם לגן ולבית הספר. בשעה שמונה התחלתי בתנועה לכיוון באר יעקב. כן שעה לפני הזמן. כשאני לא מכירה מקומות ולא יודעת הערכת זמן אני משתדלת לצאת מוקדם יותר. טוב שעשיתי כך באותו הבוקר. מכפר סבא אני יוצאת בכביש העוקף (55) דרך צומת עדנים למחלף ירקון ומשם על כביש 5 לכיוון צומת מורשה ומשם לכביש גהה. עומס התנועה לקראת צומת עדנים נראהלי חשוד ביום שישי בבוקר. חסמו את הכביש ואי אפשר להגיע למחלף ירקון!! למה??? מירוץ הוד השרון התקיים דווקא באותו הבוקר. מיד התחילו עומסי תנועה כי הישראלים לא חושבים צעד אחד קדימה. איכשהו תימרנתי ועשיתי פניית פרסה אחרי עיקוב של חצי שעה. עכשיו צריך להגיע ליציאה השנייה של כפר סבא- צומת רעננה. טלפון קצר ליעל בהודעה שיש סיכוי שאאחר מעט. יעל הרגיעה ואמרה שזה בסדר ושלא אלחץ. תודות לGPS לא התבלבלתי במחלפים והגעתי אליה תוך 20 דקות! הגעתי 5 דקות לפני הזמן!!! אני יכולה לקבל רשיון טייס?

נכנסתי ליעל הביתה וכל העולם נעצר מלכת! שכחתי מהמירוץ, שכחתי שטסתי כל הדרך. נכנסתי לבית מלא רוגע ושלווה. עד שהילה המקסימה הגיעה יעל פינקה אותי בכוס קפה, עוגה ולחמניות נהדרות. לביתה הגעתי גם בשבוע שאחרי כדי להשלים עבודה. הספקתי להכיר את הבנות המקסימות, גל ומאיה. גל היא עורכת דין בנשמה. ילדה שלא מתביישת לדבר, ילדה שיודעת לדבר והיא כובשת את הלב. מאיה המתולתלת, חולת השוקולד, עצמאית בשטח ומתחשק להיות בחברתה ללא הפסקה. ויעל מנצחת על שתיהן באהבה ובהבנה רבה. את המדען הבכור לא הספקנו להכיר, אמר שלום ורץ לענייניו. עם כל זה, ליעל בעל מקסים שעוזר ותומך. בקיצור, בית ומשפחה מקסימה ואוהבת! המשיכו כך ושלא ייגמר לכם לעולם!

רגע, יש עוד לספר על עיסת הנייר!!! התחלתי לעבוד ונהנתי מהמגע, מהתוצאה וכמובן מהאווירה! ואחרי הרבה מילים הגיע הזמן לתמונות.
נתחיל ביצירה השגרתית והמקסימה- הבבושקה שהפכה להיות קישותיק:

הכנתי גם קערה שהחתמתי עליה עם סטאזון. חשוב לדעת: על סטאזון יש למרוח לכה על בסיס מים ולא על בסיס שמן!!!


כשיעל אמרה שמכינים קופסא, ידעתי שאני מקדישה אותה לבן שלי שלא נהנה כלל מהיצירות שלי. דור אוהב מכוניות ובעיקר את ספידי מקווין. הפלתי על יעל את הפצצה- אני רוצה שידית הקופסא תהיה מכונית בצורת ספידי מקווין! יעל לא התרגשה כלל ומיד חתכה קלקר וביקשה שאתחיל לצפות בעיסת נייר. את כבר סקרנים לדעת איך יצא? בבקשה:





כן, התלהבתי בכמות התמונות! דור התלהב מהיצירה, מילא אותה בדברים ולא הרשה לי להראות אותה לאף אחד!

יעל יקירתי, תודה רבה על הכל! נהנתי מכל רגע ומבטיחה לחזור שוב!

באהבה רבה,
רומינה


יום שלישי, 11 בינואר 2011

הבלוג שלי חוגג שנה- בלוג קנדי

 הבלוג קנדי נסגר. הודעה על הזוכה תימסר בהמשך היום! 
תודה לכל המשתתפות!


שלום לכולם!


ב- 1.1.11 הבלוג שלי חגג שנה מפרסום הפוסט הראשון ולכבוד המאורע אני עורכת בלוג קנדי!!!

במה אפשר לזכות?
1. אותיות thickers
2. סט 3 סרטים דביקים (7gypsies)
3. 2 פיסות בדי כותנה
4. סט 3 סרטים עם לוחיות מתכת
5. חותמת מעטפה (imaginisce)
6. חותמת של laundry line
7. סט חותמות beautifull butterflies 
8. 6 סרטים בגוונים שונים
9. 6 קארדסטוקים של webster's pages
10. מעמד מעוטר מעשה ידיי

מה צריך לעשות כדי לזכות?
- השאירו הודעה אחת בפוסט הזה (אני לא מבקשת הרבה).

- רוצים סיכוי כפול? תשאירו הודעה אחת בפוסט הנוכחי, תיגשו לבלוג שלכם ותפרסמו קישור לבלוג קנדי שלי ותחזרו לכאן בכדי להשאיר הודעה נוספת בפוסט עם קישור לבלוג שלכם.

ניתן להשאיר הודעות עד ה- 19.1.11 בחצות. על הזוכה אודיע ב-20.1.11 (טו בשבט).

קדימה לעבודה!

המשך שבוע קסום ומופלא!


רומינה

יום ראשון, 2 בינואר 2011

מפגש קומונה

אני לא חושבת שאי פעם השקעתי כל כך הרבה זמן על עבודת יצירה. פרוייקט הסריגה הראשון שלי היה עוד בנעוריי כשסבתא שלי לימדה אותי לסרוג בשתי מסרגות. עם עזרה רבה מסבתא סרגתי לי חולצה מאד פשוטה. מאז לא סרגתי שום דבר (אני כבר בת 35)! החלטתי לאתגר את עצמי ולקחת על עצמי סריגת שאל בצבע אחיד, כהה לענת, פיית המרציפן המקסימה. מצאתי הדרכות באינטרנט- איך יוצרים עיניים, מה זה עין ימין, עין שמאל וכו'. הנה קישור לאתר מדהים שכולל הדרכות וידאו קצרות- knitting help. התאמנתי בהתחלה על 10 עיניים, ניסיתי כל מיני סגנונות והתאמנתי בהחזקת המסרגות. בקיצור- התחלתי מאפס. רק כשהרגשתי בטוחה בסריגה שלי יצרתי 80 עיניים והתחלתי בסריגת השאל וזה היה שבוע לפני מפגש קומונה שבו הגשתי את המתנה. בשבוע הזה ניצלתי כל דקה פנויה לסריגה, כל הדברים עברו למצב של המתנה. יום חמישי הגיע והשאל כמעט גמור. בשעה 19:15 הזעקתי את סבתא שלי שתסרוג את ארבעת השורות האחרונות ותסגור את העיניים (משהו שלא הספקתי ללמוד). בזמן הזה התקלחתי והתארגנתי לתזוזה לאסוף את סמדר ואורית ובטיסה נמוכה לקיבוץ ברקאי למפגש קומונת "צומת צבעים".
עבדתי עד הרגע האחרון ואפילו לא חשבתי על לצלם את השאל המקסים. תודה רבה לדפי שצילמה את ענת עם השאל.

בשבוע כזה לחוץ נרשמתי לערב יצירה אצל דפי והכנתי ליפעת קייטס (המארחת המקסימה של מפגש הקומונה) מתנה קטנה לכבוד יום הולדתה. את התמונה הכנתי ממסגרת עמוקה שצבעתי בצבע אקרילי בגוון vintage white. לקחתי דפים בצבעים עדינים, יצרתי קרעים, יישנתי קצוות, החתמתי והכל מוכן. אני התאהבתי בתוצאה ובשבת האחרונה הכנתי לי תמונה כזו הביתה.
יפעת יקירתי, המון מזל טוב ליום הולדתך ותודה רבהעל אירוח מפגש הקומונה הכי שווה ברשת!!!

היכונו!!!  הבלוג שלי חוגג שנה ובפוסט הבא בלוג קנדי לכבוד המאורע!