מזמן לא ביקרתי כאן, שכחתי כבר איך נראה הבלוג שלי! איום ונורא! הכל יישמע כתירוצים עלובים, אז אני לא אוסיף מילה בעניין. העיקר שאני כאן ובתקווה שבלי זיופים הפעם.
לא אספר היום על יצירות שהכנתי, למרות שיש באמתחתי כמה וכמה דברים שהכנתי, צילמתי וכך זה נשאר.
ביום חמישי האחרון, חג סוכות, העמסנו את הילדים והמון ציוד על הג'יפ ונסענו דרומה עם חברים. אנחנו חובבים טיולי 4X4 ואין לנו שום בעיה עם שינה באוהלים בלב המדבר, רק אנחנו והשועלים.
התחלנו את הטיול בנחל ציחור, שם עצרנו לארוחת בוהוריים (בוקר וצהריים) ראשונה של הטיול. שם נשכח הלדרמן (אולר משוכלל מאד) מונח על האדמה (אל דאגה, לאחר שלושה ימים חזרנו לנקודת התחלה והוא עדיין היה מונח שם!!!). בהר צניפים עצרנו לארוחת צהריים
וחגגנו יום הולדת 4 לדור. הכנתי את ספידי מקווין (המכוניות) מבצק סוכר. תראו מה קרה לו באוטו מהחום!!!
(כשחזרנו מהטיול חגגנו עם המשפחה והכנתי מכונית חדשה. מבטיחה תמונה של המכונית)
את הלילה הראשון העברנו בחניון לילה צניפים. תבינו שחניון לילה במדבר זה בסך הכל מישור ושלט קטן המציין שזה חניון לילה. מקימים אוהלים ומתכוננים לארוחת ערב. פוייקה- לוקחים סיר יציקה, מעמיסים מכל טוב ושמים במדורה לבישול איטי ומשובח. ואיך אפשר בלי מנגל!
ביום השני המשכנו לשמורת הנחלים הגדולים, ראינו תופעת טבע מדהימה- בולבוסים. רק בשנים האחרונות גילו כיצד נוצרו אותם בולבוסים. מסתבר שהכל התחיל משריד אורגני (כמו שלד של דג) ושינויים גיאולוגיים.
בנחל עתק צפינו בעוד תופעת טבע- "אצבע אלוהים"
משם לאזור מכרות תמנע. לא פארק תמנע, אלא האזור של מכרות תמנע לשעבר. בעקבות החפירות הגיעו למי תהום וכך נוצר האגם הנעלם שממבט ראשון נראה כמו גן עדן בלב המדבר, אך במבט שני ישנם צמיגים זרוקים, מתכות וכדומה. בנוסף, הכניסה אליו חסומה.
משם לקיבוץ אליפז הסמוך. מלבד הצימרים, הקיבוץ מאפשר לינת שדה. פתחנו אוהלים וקפצנו לבריכה של הקיבוץ. היה שווה כל רגע.
ביום האחרון נסענו לפארק תמנע
באגם איבדנו מפתחות של אחד הרכבים ואין אפשרות להוציא. אז בצהרי שבת הדרמנו לאילת, בציפיה למפתח הרזרבי שהגיע בטיסה ישירה מתל אביב. הגברים הטילו וטו על הקניון (מעניין למה?!) התישבנו לאכול ב"המפלט האחרון".
בשעה חמש נפרדים מאילת בטיסה ישירה (סליחה, אנחנו ברכבים) הביתה!!!
בעוד חצי שעה אני ורפי נוסעים לשדה התעופה. אנחנו טסים לסלוניקי לארבעה ימים. כך שהפוסט הבא יהיה, כנראה בנושא טיולים ולא יצירה.
חג שמח לכולם!
תהנו עם המשפחה והילדים!
לא אספר היום על יצירות שהכנתי, למרות שיש באמתחתי כמה וכמה דברים שהכנתי, צילמתי וכך זה נשאר.
ביום חמישי האחרון, חג סוכות, העמסנו את הילדים והמון ציוד על הג'יפ ונסענו דרומה עם חברים. אנחנו חובבים טיולי 4X4 ואין לנו שום בעיה עם שינה באוהלים בלב המדבר, רק אנחנו והשועלים.
התחלנו את הטיול בנחל ציחור, שם עצרנו לארוחת בוהוריים (בוקר וצהריים) ראשונה של הטיול. שם נשכח הלדרמן (אולר משוכלל מאד) מונח על האדמה (אל דאגה, לאחר שלושה ימים חזרנו לנקודת התחלה והוא עדיין היה מונח שם!!!). בהר צניפים עצרנו לארוחת צהריים
וחגגנו יום הולדת 4 לדור. הכנתי את ספידי מקווין (המכוניות) מבצק סוכר. תראו מה קרה לו באוטו מהחום!!!
(כשחזרנו מהטיול חגגנו עם המשפחה והכנתי מכונית חדשה. מבטיחה תמונה של המכונית)
את הלילה הראשון העברנו בחניון לילה צניפים. תבינו שחניון לילה במדבר זה בסך הכל מישור ושלט קטן המציין שזה חניון לילה. מקימים אוהלים ומתכוננים לארוחת ערב. פוייקה- לוקחים סיר יציקה, מעמיסים מכל טוב ושמים במדורה לבישול איטי ומשובח. ואיך אפשר בלי מנגל!
ביום השני המשכנו לשמורת הנחלים הגדולים, ראינו תופעת טבע מדהימה- בולבוסים. רק בשנים האחרונות גילו כיצד נוצרו אותם בולבוסים. מסתבר שהכל התחיל משריד אורגני (כמו שלד של דג) ושינויים גיאולוגיים.
משם לאזור מכרות תמנע. לא פארק תמנע, אלא האזור של מכרות תמנע לשעבר. בעקבות החפירות הגיעו למי תהום וכך נוצר האגם הנעלם שממבט ראשון נראה כמו גן עדן בלב המדבר, אך במבט שני ישנם צמיגים זרוקים, מתכות וכדומה. בנוסף, הכניסה אליו חסומה.
משם לקיבוץ אליפז הסמוך. מלבד הצימרים, הקיבוץ מאפשר לינת שדה. פתחנו אוהלים וקפצנו לבריכה של הקיבוץ. היה שווה כל רגע.
ביום האחרון נסענו לפארק תמנע
בשעה חמש נפרדים מאילת בטיסה ישירה (סליחה, אנחנו ברכבים) הביתה!!!
בעוד חצי שעה אני ורפי נוסעים לשדה התעופה. אנחנו טסים לסלוניקי לארבעה ימים. כך שהפוסט הבא יהיה, כנראה בנושא טיולים ולא יצירה.
חג שמח לכולם!
תהנו עם המשפחה והילדים!
פוסטים בנושא טיולים זה אחלה, איזה יופי של תמונות
השבמחק